גיוס מתכנתים מחו״ל לעסק ישראלי: מדינות, עלויות ותהליך הגיוס ב-2026

גיוס מתכנתים מחו״ל מאפשר לעסק ישראלי להרחיב את מאגר המועמדים ולהפחית את עלות השכר הישירה בעשרות אחוזים, אך הוא משתלם רק כאשר מחשבים עלות כוללת ומקימים תהליך סינון, חוזים, אבטחת מידע וניהול מרחוק. לפי נתוני 2026 שנבדקו למדריך זה, שכר טיפוסי בפיליפינים נע מכ־1,752 ₪ לחודש למהנדס QA ועד כ־5,045 ₪ ל-DevOps, לעומת טווחים של 14,000–28,000 ₪ בישראל בתפקידים המקבילים. אלה נתוני שוק ברוטו ולא הצעת מחיר: יש להוסיף הטבות, תשלום חודש 13, ציוד, גיוס, עמלות העסקה וניהול. הבחירה הנכונה אינה בהכרח במדינה הזולה ביותר, אלא בשילוב המתאים של מומחיות, אנגלית, חפיפת שעות, יציבות משפטית ויכולת להשתלב בצוות הישראלי.

מהו גיוס מתכנתים מחו״ל ולמי הוא מתאים?

גיוס מתכנתים מחו״ל הוא התקשרות עם מפתח, קבוצת מפתחים או ספק פיתוח במדינה אחרת, כאשר העבודה מתבצעת מרחוק כחלק מהצוות הישראלי או כיחידת מסירה עצמאית. המודל מתאים במיוחד לחברות SaaS, סטארטאפים לאחר גיוס הון, סוכנויות דיגיטל, חברות איקומרס וארגונים שצריכים קיבולת פיתוח קבועה. הוא פחות מתאים לפרויקט שעדיין אין לו מנהל מוצר, ארכיטקטורה, סביבת עבודה מסודרת או אדם פנימי שמסוגל להגדיר משימות ולאשר תוצרים.

השוק הישראלי כבר פועל במבנה גלובלי. לפי [דוח התעסוקה בהייטק של רשות החדשנות](https://innovationisrael.org.il/en/press_release/2025-high-tech-employment-status-report/), חברות הייטק ישראליות מעסיקות כ־440 אלף עובדים בחו״ל לעומת כ־400 אלף בישראל. בחברות פרטיות ישראליות לבדן הועסקו כ־240 אלף עובדים מעבר לים וכ־190 אלף בישראל, וכמחצית מעובדי המו״פ שלהן נמצאו מחוץ לישראל. בשנת 2024 גייסו החברות הפרטיות כ־4,500 עובדי מו״פ בחו״ל ועוד יותר מ־2,000 עובדים לתפקידי פעילות עסקית. לכן צוות בינלאומי אינו פתרון שולי, אלא מודל הפעלה שכבר נמצא בליבת ההייטק הישראלי.

במקביל, העבודה המבוזרת אינה ברירת מחדל בכל ארגון. לפי [הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה](https://www.cbs.gov.il/he/publications/DocLib/2025/saka1224m/intro_a_e.pdf), 17.6% מהמועסקים בישראל עבדו מהבית או מרחוק בשבוע הסקר של דצמבר 2024. הנתון מלמד שקיימת תשתית ניהולית לעבודה מרחוק, אך גם שחברות עדיין צריכות להחליט במודע אילו תפקידים ניתן לבצע מחוץ למשרד. מועמד מחו״ל מתאים כאשר אפשר למדוד את עבודתו באמצעות תוצרים כמו Pull Requests, כיסוי בדיקות, זמן טיפול בתקלות ועמידה ביעדי Sprint.

• מתאים לתפקיד מתמשך ומוגדר, כגון Backend, Frontend, Full Stack, QA, DevOps, אוטומציה או תחזוקת מוצר.
• מתאים כאשר קיים מנהל מקצועי בישראל שמסוגל לבצע Code Review ולקבוע סדרי עדיפויות.
• מתאים לחברה שיכולה לספק תיעוד באנגלית, גישה מבוקרת למערכות ושעות חפיפה קבועות.
• אינו מומלץ כתחליף לאפיון מוצר, לניהול הנדסי או לקבלת החלטות ארכיטקטוניות שאין עליהן בעלות פנימית.

למה חברות ישראליות מגייסות מפתחים מעבר לים — ומהם החסרונות?

הסיבות המרכזיות לגיוס בינלאומי הן הרחבת מאגר המועמדים, גישה להתמחויות שקשה לאייש בישראל, גמישות בהגדלת הצוות והפחתת עלות השכר. רשות החדשנות דיווחה כי התעסוקה בהייטק הישראלי ירדה ב־1.2% לכ־391 אלף עובדים ב־2024, אך בדצמבר אותה שנה עדיין היו כ־17 אלף משרות פתוחות. השכר הממוצע בהייטק עמד על 32,300 ₪ בחודש — פי 2.8 מהממוצע במשק. גם בשוק שהפך נוח יותר למעסיקים לאחר 2022, התחרות על אנשי טכנולוגיה מנוסים נותרה משמעותית.

הצורך הוא גם תפעולי. בסקר שערכה רשות החדשנות במרץ–אפריל 2024, 76% מהחברות דיווחו שאיישו תפקיד טכנולוגי בתוך פחות משלושה חודשים, אך מנהלים עדיין תיארו קושי בגיוס עובדים מנוסים. מנהל בחברת מכשור רפואי סיפר כי חוסר זמינות של עובדים בתקופת המלחמה הוביל את החברה לשכור קבלן משנה. גיוס מתכנתים מחו״ל יכול אפוא לשמש גם רכיב של המשכיות עסקית: הוא מפזר את התלות הגאוגרפית ומאפשר לשמור על קצב פיתוח כאשר השוק המקומי או הפעילות בישראל משתבשים.

מנגד, צוות מרוחק יוצר עלויות שאינן מופיעות בתלוש. פערי שעות מאטים שאלות דחופות; תיעוד חלש מגדיל עבודה חוזרת; אנגלית לא מספקת פוגעת בהבנת דרישות; וחוזה לא נכון עלול להשאיר אי־בהירות לגבי קניין רוחני או סיווג העובד. בין ישראל לפיליפינים קיים בדרך כלל פער של חמש או שש שעות, בהתאם לשעון הקיץ בישראל. חפיפה חלקית של שלוש עד ארבע שעות עשויה להספיק לפיתוח שוטף, אך היא מחייבת החלטות כתובות ותקשורת אסינכרונית. עבודה מלאה לפי שעות ישראל לאורך זמן עלולה לפגוע בשימור העובד, ולכן עדיף לקבוע חלון חפיפה קבוע ולא להפוך משמרת לילה לברירת מחדל.

כמה עולה גיוס מתכנתים מחו״ל ב-2026?

במדד השכר הישיר, העסקת מפתח בפיליפינים עשויה להיות זולה בכ־76%–91% מטווח השכר הישראלי שנבדק, בהתאם לתפקיד. הטבלה משווה שכר ישראלי לעובדים בעלי 2–5 שנות ניסיון מול שכר טיפוסי בשוק הפיליפיני. נתוני ישראל נלקחו מ[סקר השכר של TechJob](https://www.techjob.co.il/en/salary-survey), ונתוני הפיליפינים מבוססים על טווחי שכר שפרסמו מעסיקים במודעות משרה מלאה ב[Jobstreet Philippines](https://ph.jobstreet.com/career-advice/browse/information-communication-technology). זו השוואת כיוון ולא השוואה מלאה בין מועמדים בעלי ניסיון זהה.

המרות המטבע בטבלה משתמשות בשער המחשה של 58 פסו לדולר ובשער היציג של בנק ישראל, 3.08 ₪ לדולר, שפורסם ל־1 באוקטובר 2026. שינוי של 10% בשער הדולר או הפסו ישנה בהתאם את העלות השקלית, ולכן כדאי להגדיר בחוזה מי נושא בסיכון המטבע ומתי השכר נבחן מחדש. בנוסף, מעסיק זר עשוי לשלם פרמיה מעל שכר השוק המקומי כדי למשוך מועמד מנוסה, בעל אנגלית חזקה וניסיון בעבודה עם לקוחות בינלאומיים.

העלות הכוללת, או Total Cost of Employment, אינה מסתכמת בשכר. יש לתקצב תשלום חודש 13 בפיליפינים, הטבות וחופשות, עמלת EOR או ספק, איתור מועמדים, בדיקות רקע, מחשב, רישיונות תוכנה, אבטחת מידע וזמן הניהול הישראלי. במקרה של פרילנסר יש להוסיף גם סיכון להחלפה, תקופות ללא זמינות ועלות העברת הידע. מומלץ להזין את כל הרכיבים במחשבון החיסכון, להשוות אותם לעלות המעסיק המקומית ולא להסתמך רק על ההפרש בין שתי משכורות ברוטו.

• שכר בסיס, בונוסים, העלאות ושינויי מטבע לאורך תקופת ההעסקה.
• הטבות מקומיות, חופשות, חודש 13 ועלויות חובה לפי מדינת העובד.
• עמלות גיוס, EOR, פיירול או חברת Outstaffing, כולל תנאי החלפה.
• מחשב, מסך, אינטרנט, רישיונות IDE, כלי AI, VPN ואבטחת Endpoint.
• שעות ניהול, Code Review, קליטה, תיעוד והעברת ידע במקרה של עזיבה.

מיקור חוץ, Outstaffing, EOR או פרילנסר: איזה מודל לבחור?

למשרה מתמשכת שמשולבת בצוות הישראלי, Outstaffing או Employer of Record הם בדרך כלל המודלים הברורים יותר; לפרויקט מוגדר ועצמאי ניתן לבחור ספק מיקור חוץ או פרילנסר. ההבדל המרכזי הוא מי מנהל את העבודה, מי מעסיק את האדם ומי נושא באחריות לתוצר. בחירה לפי מחיר בלבד עלולה ליצור מצב שבו החברה מצפה לעובד צוות, אך החוזה וההתנהלות בפועל בנויים לקבלן עצמאי.

במיקור חוץ קלאסי קונים תוצאה: הספק אחראי לתכנון, לאיוש ולמסירה. ב-Outstaffing קונים קיבולת: המפתח משתתף בישיבות, מקבל משימות ממנהל ישראלי ועובד במאגר הקוד של החברה. EOR מוסיף שכבת העסקה מקומית, פיירול והטבות, אך אינו מחליף ניהול מקצועי או ייעוץ משפטי. פרילנסר מעניק גמישות גבוהה, אולם אינו פתרון אוטומטי למשרה קבועה הנשלטת לחלוטין בידי הלקוח.

מבחן הבחירה המעשי הוא משך העבודה, מידת השליטה והבעלות על הידע. אם המשימה נמשכת שבועות ספורים ומוגדרת באמצעות תוצר — פרילנסר או ספק פרויקטלי עשויים להספיק. אם מדובר במפתח שעובד מדי יום עם צוות המוצר, משתמש בכלי החברה וצפוי להישאר שנה או יותר, יש לבחון EOR או ספק כוח אדם בינלאומי. להעמקה אפשר לעיין גם במדריכים מיקור חוץ לעומת פרילנסר ואיך לבנות צוות Offshore לסטארטאפ.

תהליך גיוס מתכנתים מחו״ל: מאפיון המשרה עד יום העבודה הראשון

תהליך יעיל מתחיל בהגדרת תוצאה עסקית ומסתיים רק לאחר שהמפתח קיבל הרשאות, ציוד ותוכנית עבודה. לפני פרסום המשרה, יש להגדיר Stack חובה, רמת עצמאות, אחריות על Production, שעות חפיפה ושיטת העסקה. דרישות כמו חמש שנות ניסיון אינן מספיקות: משרת Backend למערכת פיננסית דורשת פרופיל אחר ממפתח Node.js לאב־טיפוס, גם אם שפת התכנות זהה.

• ימים 1–3: מגדירים תוצרים ל־90 הימים הראשונים, טכנולוגיות חובה, תקציב, חפיפת שעות ומדדי הצלחה.
• ימים 4–10: מאתרים מועמדים ביותר מערוץ אחד ובודקים ניסיון, ציפיות שכר, זמינות ויכולת עבודה חוקית במודל הנבחר.
• ימים 11–18: עורכים שיחת אנגלית, סקירת פרויקט קודם ומשימה טכנית קצרה הדומה לעבודה האמיתית.
• ימים 19–24: מקיימים ראיון עם המנהל הישיר וראיון צוות שבודק תקשורת, קבלת משוב וחשיבה על Trade-offs.
• ימים 25–30: משלימים ממליצים, בדיקות רקע מותרות, אימות זהות, הצעה ותיאום תנאים.
• ימים 31–45: חותמים על חוזים, מסדירים IP ו-NDA, שולחים ציוד, פותחים הרשאות ומכינים Backlog לקליטה.

לוח הזמנים הוא יעד תפעולי לדוגמה, לא הבטחת שוק. משרה נדירה בתחום סייבר, AI, Data Engineering או Kubernetes עשויה לדרוש יותר זמן, בעוד מאגר מועמדים קיים עשוי לקצר את התהליך. חשוב למדוד Time to Qualified Shortlist בנפרד מ-Time to Hire: אם מתקבלת רשימה במהירות אך רוב המועמדים נכשלים בראיון, התקלה נמצאת באפיון או בסינון ולא בהכרח במחסור בכישרונות.

איך בודקים יכולת טכנית והתאמה תרבותית?

מבחן טכני טוב בודק את העבודה שתבוצע בפועל ונמשך זמן סביר. במקום חידת אלגוריתמים שאינה קשורה למשרה, אפשר לתת Pull Request קטן, תיקון באג, תכנון API, שאילתת SQL או ניתוח אירוע Production. לאחר מכן מבקשים מהמועמד להסביר את ההחלטות, הבדיקות, מגבלות הפתרון והחלופות. התשלום על משימה ארוכה מפחית נשירה ומכבד מועמדים מנוסים.

ההתאמה התרבותית אינה מבחן של דמיון לישראלים. יש לבדוק התנהגויות שנדרשות בצוות מבוזר: העלאת חסם בזמן, כתיבת עדכון ברור, בקשת הבהרה, התנגדות מקצועית מנומקת וקבלת Code Review. ראיון באנגלית צריך לכלול סימולציה של Stand-up והסבר של תקלה לאדם שאינו מכיר את הקוד. גיוס מתכנתים מהפיליפינים, לדוגמה, מחייב לבדוק תקשורת ישירה ולא להניח שרמת אנגלית טובה מבטיחה אוטומטית דיווח יזום.

חוזים, מיסוי ודיני עבודה בהעסקה בינלאומית

העסקה בינלאומית דורשת להחליט תחילה מי הצד המתקשר ומהו מעמד העובד; רק אחר כך בוחרים נוסח חוזה. עובד של EOR, עובד של ספק וקבלן עצמאי אינם אותה מערכת יחסים. סיווג קבלן אינו נקבע רק לפי הכותרת במסמך: בוחנים גם את מידת השליטה, הבלעדיות, שעות העבודה, אופן התשלום, השימוש בציוד והשתלבות האדם בעסק. מאחר שהכללים משתנים בין מדינות, נדרשת בדיקה של עורך דין ויועץ מס במדינת החברה ובמדינת העובד.

החוזה צריך לפרט תפקיד ותוצרים, מטבע ומועד תשלום, חופשות, תקופת הודעה, סודיות, המחאת קניין רוחני, שימוש בקוד פתוח, איסור העברת עבודה לקבלן משנה ותהליך החזרת ציוד. יש לקבוע מה קורה כאשר שער המטבע משתנה, מתי מתבצעת בחינת שכר, מי משלם עמלות בנקאיות ואילו מסמכים נדרשים לחשבונאות. בפרויקט קבוע כדאי להוסיף חובת תיעוד והעברת ידע, כדי שהקוד לא יהפוך תלוי באדם יחיד.

מבחינת מס, תשלום לספק זר אינו מבטל אוטומטית חובות דיווח, ניכוי מס, מע״מ או שאלות של מוסד קבע. התשובה תלויה במדינה, באמנה הרלוונטית, בזהות הצדדים ובאופי הפעילות. גם EOR אינו מעביר בהכרח את כל הסיכון לספק: החברה הישראלית עדיין צריכה לוודא שהמבנה תואם את דרך העבודה בפועל. מדריך תוכן יכול להציג את השאלות, אך אינו תחליף לחוות דעת משפטית ומיסויית פרטנית.

אבטחת מידע והגנה על הקניין הרוחני

אבטחה בגיוס מרחוק צריכה להתבסס על הרשאה מינימלית, זיהוי חזק ותיעוד פעילות. NDA לבדו אינו מונע דליפה אם למפתח יש הרשאת Production מלאה או אם קוד נשמר במחשב פרטי. יש לספק מחשב מנוהל או סביבת VDI לפי רמת הסיכון, להפעיל MFA, להצפין את הכונן, לחבר דרך VPN או Zero Trust ולנהל סודות בכספת ייעודית. הרשאות צריכות להינתן לפי תפקיד ולהיבדק מחדש במעבר פרויקט או בסיום ההתקשרות.

• אימות זהות, ניסיון וממליצים בהתאם לחוק המקומי ולרגישות התפקיד.
• NDA והמחאת IP מפורשת שחלים גם על קוד, תיעוד, מודלים, עיצובים והמצאות.
• חשבון אישי לכל מערכת; אין לשתף סיסמאות או Tokens בין חברי צוות.
• MFA, הצפנת דיסק, ניהול Endpoint, VPN או Zero Trust ורישום Audit.
• הפרדה בין Development, Staging ו-Production, עם אישור נוסף לפעולות רגישות.
• נוהל Offboarding באותו יום: ביטול גישה, החזרת ציוד, סבב מפתחות ואישור מחיקת מידע.

איך קולטים ומנהלים מפתח מרחוק ב-30, 60 ו-90 יום?

קליטה טובה של מפתח מחו״ל נמדדת במהירות שבה הוא מבין את המוצר ומספק שינוי בטוח, לא במספר שעות הווידאו שבהן השתתף. עוד לפני היום הראשון יש להכין סביבת פיתוח, תרשים ארכיטקטורה, מילון מונחים, בעלי תפקידים וסט משימות מדורג. לכל עובד חדש צריך להיות Buddy מקצועי, מנהל ישיר וכתובת לנושאי העסקה — שלושה תפקידים שיכולים להיות מאוישים בידי שני אנשים, אך אסור שיישארו עמומים.

שגרת העבודה המומלצת משלבת תקשורת סינכרונית ואסינכרונית. יש לקבוע Stand-up קצר בחלון החפיפה, פגישת אחד-על-אחד שבועית, תכנון Sprint ו-Retrospective. יתר ההחלטות צריכות להישמר ב- tickets, במסמכי Architecture Decision Record וב-Pull Requests. כלל שימושי הוא שכל החלטה שמשפיעה על יותר מאדם אחד מתועדת במקום שניתן לחיפוש, גם אם התקבלה בשיחת וידאו.

מדדי הצלחה צריכים לשלב מהירות, איכות ושימור. מומלץ למדוד זמן עד Pull Request ראשון, זמן עד מסירה עצמאית, Cycle Time, שיעור Rework, באגים שחמקו ל-Production, זמינות שירות, איכות Code Review ושיעור עמידה ביעדי Sprint. את החיסכון מחשבים לפי עלות כוללת לתפוקה ולא לפי שכר בלבד: עלות חודשית מלאה חלקי מספר יחידות עבודה איכותיות. אין להשוות מפתחים רק לפי מספר Commits או שורות קוד, משום שמדדים אלה מעודדים נפח במקום ערך.

לפי [Grand View Research](https://www.grandviewresearch.com/press-release/global-it-services-outsourcing-market), שוק מיקור החוץ של שירותי IT צפוי להגיע ל־1.219 טריליון דולר ב־2030, בקצב צמיחה שנתי ממוצע של 8.6% בשנים 2025–2030. הצמיחה משקפת מעבר מרכישת עבודה זולה בלבד לרכישת מומחיות וקיבולת מסירה בתחומים כמו ענן, DevOps, סייבר, Data, AI ואוטומציה. לכן המדד החשוב אינו כמה זול המפתח, אלא כמה מהר הוא מייצר תוצאה יציבה שניתנת לתחזוקה.

טעויות נפוצות ואיך לבחור ספק גיוס או Offshore אמין

הטעות הנפוצה ביותר בגיוס מתכנתים מחו״ל היא לבחור מועמד או ספק לפי מחיר שעתי לפני שהוגדרו התוצר ורמת האחריות. מחיר נמוך אינו חיסכון אם המנהל הישראלי משקיע שעות בתיקונים, אם גרסאות מגיעות ללא בדיקות או אם הידע נעלם עם העובד. טעויות נוספות הן העתקת תיאור משרה ישראלי ללא התאמה לשוק המקומי, ויתור על ראיון באנגלית, מבחן טכני גנרי ומתן גישה רחבה מדי ביום הראשון.

• בקשו לראות מי המעסיק המשפטי, כיצד מתבצע הפיירול ואילו הטבות מקבל העובד בפועל.
• בדקו מה כלול במחיר: גיוס, החלפה, ציוד, אבטחה, חודש 13, ניהול ומשיכת כספים.
• דרשו תהליך סינון כתוב ודוגמאות למבחנים המותאמים לתפקיד, ולא רק קורות חיים.
• בררו מי מחזיק בקניין הרוחני וכיצד מועברים קוד, סיסמאות ותיעוד בסיום ההתקשרות.
• בדקו שיעורי שימור, זמן ממוצע להצגת מועמדים ותנאי החלפה — ובקשו את דרך החישוב.
• שוחחו עם לקוח בעל תפקיד וטכנולוגיה דומים, ולא רק עם לקוח גדול שאינו רלוונטי.
• ודאו שקיימת תוכנית המשכיות הכוללת חפיפת ידע, גיבוי תיעוד ומחליף במקרה של עזיבה.

תוכנית המשכיות צריכה להיקבע לפני המשבר. לכל רכיב קריטי יש למנות לפחות שני אנשים שמכירים אותו, לשמור Runbooks מעודכנים ולוודא שקוד, חשבונות ענן וסודות שייכים לחברה ולא לחשבון פרטי. בחוזה עם ספק יש להגדיר זמן תגובה לעזיבה, תקופת חפיפה, בעלות על מאגר המועמדים ותהליך החלפה. אם הספק אינו מסוגל להסביר כיצד יפעל כשהמפתח עוזב באמצע Release, זו אינדיקציה שהסיכון נשאר כולו אצלכם.

גם היקף שוק היעד חשוב. תעשיית IT-BPM בפיליפינים ייצרה הכנסות של 38 מיליארד דולר ב־2024, עלייה של 7% לעומת 35.5 מיליארד דולר ב־2023, והעסיקה 1.82 מיליון עובדים — עלייה של 7% מ־1.7 מיליון. הנתונים, שפורסמו על בסיס IBPAP ב[Philippine Star](https://www.philstar.com/business/2025/01/16/2414464/it-bpm-revenues-hit-$38-billion-2024), מצביעים על שוק רחב שהולך מעבר למוקדים ול-Back Office אל IT, תוכנה ומרכזי יכולת גלובליים. עם זאת, 1.82 מיליון עובדי IT-BPM אינם כולם מפתחים, ולכן אין להשתמש בנתון כאומדן ישיר למספר מהנדסי התוכנה.

איך TLV300 מגייסת ומלווה צוותי פיתוח מחו״ל?

לאחר שהוגדרו התפקיד, התקציב ומודל ההעסקה, אפשר לבצע את האיתור עצמאית או להיעזר בגורם המתמחה בשוק היעד. תהליך מסודר צריך לכלול אפיון עם המנהל המקצועי, איתור מועמדים, בדיקת אנגלית וניסיון, סינון טכני המותאם לתפקיד, תיאום חוזי העסקה, קליטה וליווי לאחר תחילת העבודה. האחריות על ההחלטה המקצועית ועל ניהול הקוד נשארת אצל החברה הישראלית גם כאשר גורם חיצוני מנהל את הגיוס.

ב-TLV300, גיוס מתכנתים מהפיליפינים מתחיל ב־5,500 ₪ בחודש — סכום שממחיש חיסכון אפשרי של 60%–80% לעומת כוח אדם מקומי, בהתאם לתפקיד, לניסיון ולעלויות הנלוות. הנתון הוא מחיר פתיחה לשירות ולא תחליף להצעה פרטנית או להשוואת Total Cost. הסוכנות מנוהלת בידי ברק יוניוב, בעל יותר משמונה שנות ניסיון בגיוס עובדים מהפיליפינים לעסקים ישראליים, ומלווה את שלבי האיתור, הסינון, ההעסקה והעבודה השוטפת.

הצעד הבא הוא להכין תיאור תפקיד הכולל Stack, שלושה תוצרים ל־90 יום, שעות חפיפה ותקציב כולל. לאחר מכן עברו לעמוד מתכנתים מהפיליפינים כדי לבחון את מודל השירות, ולעמוד יצירת קשר כדי לקבל הערכת התאמה ועלות. כך ניתן להתחיל גיוס מתכנתים מחו״ל מתוך דרישה עסקית מדידה, ולא רק מתוך רצון למצוא שכר נמוך יותר.